כיצד לפעול על מנת לצמצם את החשיפה הפלילית בעבודה בגובה
מדי שנה מתים עשרות פועלי בנין בישראל. לא אחת הסיבה לקיפוח חייהם או לפגיעה בשלמות גופם, היא רשלנות מצד בעלי התפקידים באתר אשר לא ממלאים אחר החובות שהוטלו עליהם ע”י המחוקק.
עפ”י נתונים סטטיסטים, יותר ממחצית מתאונות העבודה אשר הסתיימו בתאונה קטלנית, משמע קיפוח חיי אדם, אלו הן תאונות עבודה של נפילה מגובה (בין היתר נפילה מפיגום). תחום העבודה בגובה זהו התחום אשר מספר הנפגעים בו בתאונות עבודה, הוא הגבוה ביותר.
על מנת להפחית את הסיכונים בעת ביצוע עבודות בגובה, בשנת 2007 התקין המחוקק את “תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז-2007” (להלן: “תקנות הבטיחות – עבודה בגובה”), המסדירות את הפעולות הנוגעות לעבודה בגובה. מאמר זה יעסוק בדרישות והתנאים לעבודה בגובה ובאחריות למלא אחר התקנות.
יש לציין, כי הפרה של תקנות הבטיחות – עבודה בגובה, עשויה להוביל להטלת אחריות פלילית והעמדה לדין של נושאי משרה, מנהלים בחברה ואף החברה עצמה. כאשר מדובר בתאונה קטלנית שהסתיימה בפציעה או חלילה במותו של עובד, בנוסף להטלת האחריות הפלילית אשר עלולה להסתיים בהרשעתם, יוטל עונש הכולל רכיב של מאסר ממשי.
תחילה נסקור באופן כללי מהי ההגדרה ל”עבודה בגובה”, התנאים להעסקת עובד בגובה, חובת השימוש בציוד מגן, התנאים והדרישות לביצוע עבודה בגובה ודרישת הגידור, ולבסוף נבחן מהי מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט השונים.
מהי “עבודה בגובה”?
בפרק הפרשנות בתקנות הבטיחות – עבודה בגובה פירש המחוקק את המונח “עבודה בגובה” וקבע כי זוהי עבודה שבגינה יכול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, המתבצעת על משטח עבודה ללא גידור או מעקה, או עבודה הדורשת הטיית גוף מעבר לגדר או למעקה, או עבודה המתבצעת בעזרת בימה מתרוממת ניידת/ סל להרמת אדם/ פיגום ממוכן.
התנאים להעסקת עובד בגובה:
על מנת לבצע עבודה בגובה, קבע המחוקק בתקנה 5 לתקנות הבטיחות – עבודה בגובה מספר תנאים על מנת להעסיק עובד בגובה:
1. מעל גיל 18.
2. העובד עבר הדרכה ע”י מדריך (כפי שנקבע בתקנה 6, בה נעסוק בהמשך) וקיבל אישור על כך.
3. העובד אינו במצב פיזי או נפשי העלול לסכן את עצמו או את העובדים הנוספים. החובה לוודא כי העובד בגובה עומד בתנאיי התקנה, מוטלת על המבצע – אשר בפרק הפרשנות קבע המחוקק כי מדובר בקבלן לעבודות בגובה המבצע את העבודה בעצמו או ע”י עובדים מטעמו, או מבצע בניה עפ”י הגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ”ח- 1988 (להלן: “תקנות הבטיחות עבודות בניה“), קבלן ראשי או מזמין.
בתקנה 6 קבע המחוקק את חובת ההדרכה והאימון של העובדים ע”י מדריך לעבודה בגובה. על המדריך לחתום לאחר ההדרכה על אישור שיהיה תקף לשנתיים כי העובד עבר את ההדרה והוכשר. על המבצע ומנהל העבודה להחזיק באישור החתום ולצרפו לפנקס. חשוב לציין כי כל אישור תקף רק לתחום העבודה בגובה בו עבר העובד הדרכה (התחומים מוזכרים באישור ההדרכה: סולמות, סל להרמת אדם, בימות הרמה ופיגומים ממוכנים, מקום מוקף, פיגומים, גגות, מבנה קונסטרוקציה, טיפול בעצים וגיזומם, הקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה).
ציוד להגנה בזמן ביצוע עבודה בגובה ומפני נפילה מגובה:
בכדי להפחית את האפשרות לתאונות עבודה, הטיל המחוקק חובה נוספת על המבצע בתקנה 8 לתקנות הבטיחות – עבודה בגובה, חובה להשתמש בציוד המגן בזמן ביצוע העבודה בגובה. למבצע אסור להעסיק עובד בגובה אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
1. העובד היה מאובטח ומחובר באמצעות רתמת בטיחות לאחת משלושת המערכות (מערכת בלימת נפילה, מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה ומערכת למניעת נפילה).
2. הותקנה רשת מגן מתאימה ע”י תכנון, הנחיה והשגחה של מהנדס רשום.
בתקנה 9 לתקנות הבטיחות – עבודה בגובה הוטלה על המבצע חובה נוספת, לוודא כי יעשה שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילות מגובה. עליו לוודא כי יבוצעו מספר פעולות, וביניהן:
כי תיבחר מערכת לבלימת נפילות ותותקן כראוי.
1. כי רתמת הבטיחות מצוידת בספוג אנרגיה.
2. כי ייערכו בדיקות לתקינות הציוד המגן האישי, ובמידת והציוד פגום על המבצע לספק ציוד חלופי.
3. לוודא כי תיקבע נקודת עיגון.
4. לוודא כי המבנה אליו מעוגן העובד ייבדק בנוגע ליציבותו.
בתקנה 10 לתקנות הבטיחות – עבודה בגובה נדרש שימוש בציוד מגן אישי, בנוסף לדרישות לתקנות ציוד מגן אישי, כאשר מדובר בעבודה בגובה. על המבצע לוודא כי העובד ינעל נעלי עבודה מיוחדת ויחבוש כובע מגן.
התנאים לביצוע עבודה בגובה:
על מנת להעסיק עובד לעבודה בגובה, קבע המחוקק מספר תנאים בתקנה 12 לתקנות הבטיחות – עבודה בגובה, שעל מבצע העבודה לוודא כי מתקיימים:
1. העבודה תואמה עם תופס המפעל ונעשתה בידיעתו.
2. באזור בו ישנה תנועת כלים ממונעים יש לשלט את האזור או לגדרו.
3. בזמן ביצוע העבודה בגובה, צריך להימצא בגיר על הקרקע שיהיה בקשר אין עם העובדים בגובה.
4. כאשר ישנו שימוש בקווי עיגון קבועים, אשר הותקנו באישורו של בודק מוסמך עפ”י הדרישות בתקנה 11, יוצגו למבצע העותקים של הבדיקות הנדרשות באותה התקנה.
5. על החומרים, הכלים והציוד הדרוש להיות מאובטח מפני נפילות.
חובת גידור:
במספר תקנות אשר יוצגו כעת, דרש המחוקק מבעלי תפקידים שונים לגדר במקרה של עבודה בגובה.
ראשית, בתקנה 9 לתקנות הבטיחות עבודות בניה ישנה דרישה לבצע גידור למשטח עבודה שממנו עלול ליפול עובד לעומק העולה על 2 מטרים, על ידי אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים.
שנית, תקנה 79 לתקנות הבטיחות עבודות בניה, אשר דורשת גידור עפ”י תקנה 9 או כיסוי במקרים של פתח ברצפה או בפיגום. חובת הגידור בתקנות הבטיחות עבודות בניה, מוטלת על מנהל העבודה מכוח תקנה 5(א).
שלישית, בתקנה 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, קיימת דרישה לגידור במידה ומדובר במקום עבודה בו אדם עלול ליפול יותר מ-2 מטרים ואין לו אחיזה בטוחה. חובה זו מוטלת על מבצע הבניה כל עוד לא נאמר אחרת, אך ניתן לראות כי בפסיקה מייחסים חובה זו גם כן למנהל העבודה.
ניתן לראות בחקיקה זו את חשיבות הגידור, על מנת למנוע סיכונים בעבודה בגובה. פעולת הגידור עשויה פעמים רבות לצמצם את האפשרות לחשיפה פלילית של חברה ונושאי המשרה בה, מפני העמדה לדין במקרה של התרחשות תאונה קטלנית.
הפרת החובות על-ידי בעלי התפקידים – השלכות ומדיניות הענישה הנוהגת בבתי המשפט:
פקודת הבטיחות קובעת, כי הפרת אחת החובות שהוזכרו לעיל היא עבירה פלילית אשר העונש בגינה הוא מאסר או קנס כספי. במקרה והעבירה הייתה עשויה לגרום מוות או חבלה בגוף, ישנו עונש חמור יותר, והוא עד שנת מאסר או כפל הקנס
במקרים בהם התרחשה תאונת עבודה בעקבות הפרה של דיני הבטיחות בעבודה, אשר הסתיימה בתאונה קטלנית, משמע מוות, על חברת הבניה ובעלי התפקידים בה לדעת כי הם חשופים לאחריות פלילית בגין עבירת המתה, אשר הענישה בגינה מסתיימת לא אחת בעונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח לצד קנס ופיצוי כספי. זאת משום שמתוקף תפקידם בחברה, הם אחראים על שלומם ובטיחותם של העובדים, וכפועל יוצא לפקח ולוודא שפעילותם מתנהלת בהתאם לנוהלי ודיני הבטיחות.
כך למשל, בשנת 2004 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את הנאשמים בגרם מוות ברשלנות של המנוח, אשר שימשו כפועל בניין בשיפוצים שבוצעו במלון רם בירושלים, לאחר שמתקן ההרמה עליו עבד המנוח נשבר.
הקבלן אשר העסיק את המנוח, הפר את תקנות הבטיחות בעבודה בכך שחשף את המנוח לשיטת עבודה לא בטוחה ללא אמצעי מיגון כמו ציוד מגן אישי. לצד הרשעתו בפלילים, גזר עליו בית המשפט במסגרת הסדר טיעון 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי למשפחתו של המנוח בסך 10,000 ₪.
את מהנדס הבניין הרשיע בית המשפט גם כן בהפרה של תקנות הבטיחות בעבודה, שכללו בין היתר אי מינוי מנהל עבודה ואי מילוי החובות המוטלות על מנהל עבודה. במסגרת הסדר טיעון גזר עליו בית המשפט 350 של”ב ופיצוי למשפחתו של המנוח בסך 8,000 ₪.
חברת “מלון רם בע”מ” ושני מנהלים בחברה שהם גם בעלי מניות, שימשו כיזמים אשר ניהלו את השיפוץ. התנהגותם הרשלנית אשר הובילה למותו של המנוח התבטאה בכך שלא מינו מנהל עבודה, לא דאגו לבטיחות העובדים (שיטת עבודה בטוחה ואמצעי מיגון), אי גידור ובנוסף לא הודיעו למשרד הבניה על תחילת עבודתם. לכן, לצד הרשעתם בפלילים, גזר בית המשפט על מנהלי החברה 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס כספי בסך 10,000 ופיצוי למשפחתו של הנאשם בסך 25,000 ₪, כל אחד בנפרד. על החברה גזר בית המשפט לצד הרשעתה בפלילים קנס כספי בסך 75,000 ₪ ופיצוי למשפחתו של המנוח בסך 228,000 ₪.
מקרה נוסף, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2006, את ערעורם על הכרעת הדין וחומרת העונש של המורשעים בעבירת גרם מוות ברשלנות. התנהגותם הרשלנית התבטאה באי גידור פתח בגובה 6 מטרים, שנפילת המנוח אליו הובילה אל מותו.
חברת “א. ארנסון בע”מ” אשר שימשה כקבלני מבצעת, וחברת “א. דורי בע”מ” אשר ששימה כקבלנית משנה שהעסיקה את המנוח, אשר לא מילאו אחר החובות המוטלות עליהן – גזר בית המשפט לצד הרשעתם בפלילים גם קנס כספי בסך 33,499 לכל אחת.
בית המשפט הרשיע את מנהל העבודה בהפרת תקנות הבטיחות בעבודה, מכיוון שהפר מספר חובות וביניהן אי הגידור. לכן, לצד הרשעתו בפלילים, גזר בית המשפט על מנהל העבודה 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ועשרה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
סיכום
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, עשויים נושאי משרה, מנהלים ובעלי התפקידים הרלוונטיים בחברה למצוא עצמם על ספסל הנאשמים, ובמקרים חמורים אף להתמודד עם ענישה הכוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
היות שמדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין, במקרה של התרחשות תאונת עבודה חשוב לפנות בהקדם ולקבל ייעוץ וליווי משפטי לחברה, נושאי המשרה בה, על ידי עורך דין המתמחה הן בסוגיות של בטיחות בעבודה והחקיקה העניפה בתחום, והן במשפט הפלילי. האחריות הפלילית של נושאי משרה בתחום תאונות העבודה בכלל ובענף הבניה בפרט, היא שדה משפטי מורכב המחייב התמחות בתחום לצד מקצועיות ומיומנות.
על עו”ד פלילי המלווה חברה ונושאי משרה בחקירה פלילית ומייצגם בבית המשפט במקרה שבו מתקבלת החלטה להגיש כתב אישום – להיות בעל בקיאות ומומחיות בדין הפלילי הכללי.
זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות על חוק העונשין או פקודת הבטיחות בעבודה ? משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים.
משרדנו מתמחה במשפט פלילי ובעבירות רשלנות והפרות בתחום הבטיחות בעבודה. המשרד מלווה את לקוחותיו באופן שוטף וצמוד בכל שלבי ההליך הפלילי: החל מייעוץ בשלב הראשוני של הליכי החקירה ביחידה החוקרת, וייצוג בהליכי המעצר והשימוע עובר להגשת כתב אישום, וכלה בניהול ההליך הפלילי בבתי משפט.
בנוסף מעניק עו”ד ביים ייעוץ מקדמי ומונע וכן חוות דעת משפטיות במטרה להביא לצמצום החשיפה הפלילית של החברה, מנהלים ונושאי המשרה.
יזם, מבצע בניה, מנהל פרוייקט, מנהל עבודה, קבלן, נדע ללוות אותך באופן שוטף ולשמור על זכויותיך ואינטרסיך, ולהבטיח כי תזכה להליך הוגן