עבירות נשק

עבירות נשק

עבירות נשק מהוות סיכון לשלום הציבור ובטחונו, וזאת בשל הפוטנציאל הקטלני הטמון בהן להרס, פגיעה ומוות לבני אדם, לרבות אנשים תמימים וחפים מפשע. המחוקק הישראלי מתייחס בחומרה רבה לעבירות נשק ובשל כך קבע בצידן עונשים חמורים. לאחרונה ניתן לזהות החמרה בעונשים המושתים בפסקי הדין של בתי המשפט וזאת לאור העלייה בכמות המקרים בהם קופחו חיי אזרחים תמימים וחפים מפשע, ואחרים נפגעו על רקע חיסולי חשבונות בין ארגוני הפשיעה בארץ.

עבירות נשק בחקיקה

החוק בישראל אוסר על מכירת, ייצור, החזקת ונשיאת נשק ללא רישיון.

על פי סעיף 144 לחוק העונשין, תשל“ז-1977, ניתן להבחין בין מספר עבירות נשק :

הרוכש או המחזיק נשק ללא רשות להחזיקו על פי דין, דינו מאסר שבע שנים,

הנושא או מוביל כלי נשק, ללא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו מאסר עשר שנים,

ואילו, אדם המייצר או סוחר בנשק שלא כדין דינו מאסר חמש עשרה שנים. בהמשך נדון במאמר זה בהרחבה בתקופות המאסר השונות (המקסימאליות) שנקבעו על ידי המחוקק בעבירות נשק.

הענישה הקשה נועדה להרתיע עבריינים פוטנציאליים לבצע עבירות הכרוכות בזיקה לנשק, למנוע ככל הניתן מנשקים לזלוג ולהגיע לידיהם של גורמים מחוללי פשיעה, ולגורמים אחרים העלולים לעשות שימוש בנשק כנגד אזרחים תמימים ולסכן את בטחון המדינה ואת בטחון הציבור.

על מנת לבחון האם התרחשה עבירה בנשק, יש לבחון ראשית את הגדרת המונח נשק בחוק.

כיצד מוגדר נשק בחוק העונשין?

בסעיף 144 (ג) לחוק העונשין קבע המחוקק מה ייחשב לנשק–

1. כלי אשר סוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה וכיוצא באלה, שכוחם להמית אדם, כולל חלק, אבזר או תחמושת של כלי זה.

2. כלי אשר סוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר או תחמושת לכלי כאמור, לרבות מכל שסוגל או מכיל חומר כאמור, למעט מכל גז מדמיע כפי שמוגדר בחוק כלי היריה, תש“ט-1949.

3. תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית או להזיק לאדם, לרבות חלק של אחד מאלה.

סוגים שונים של עבירות נשק והענישה בגינן

המחוקק הישראלי מבחין במספר סוגי עבירות נשק–

• רכישת או החזקת נשק בלא רשות– אדם הרוכש או מחזיק נשק בלא רשות כדין, ללא תלות בתכלית העבירה של רכישת או החזקת הנשק, (כלומר, גם אם האדם רכש או החזיק בנשק למטרות הגנה עצמית), דינו מאסר עד שבע שנים, אלא אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת ואז דינו מאסר עד שלוש שנים.

• נשיאת או הובלת נשק– אדם הנתפס מוביל או מחזיק בנשק, על גופו או בהישג ידו, כך שיוכל להשתמש בנשק לכשיתעורר הצורך בכך, דינו מאסר עד עשר שנים, אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת, דינו מאסר עד שלוש שנים.

• ייצור או סחר בנשק– ייצור נשק, יבוא או יצוא נשק, או סחר בנשק וכל עסקה אחרת שיש בה מסירת החזקה בנשק, בתמורה או שלא בתמורה, ובלא רשות על פי דין לעשות אחת מהפעולות, דינו מאסר עד חמש עשרה שנים. 

הערה חשובה לענין עבירות נשק שפורטו לעיל, הינה כי אינן רלבנטיות למקרה של אדם שלא שילם את האגרה לחידוש רישיונו, או שלא חודש רישיונו למרות שלא הייתה מניעה לכך, וזאת בהתאם לחוק כלי היריה, תש“ט-1949.

התייחסות בתי המשפט לעבירות נשק ומדיניות הענישה הנהוגה בהן

בשל ההחרפה ברף האלימות הננקטת במסגרת אירועים של חיסולי חשבונות, והקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה שימוש בכלי נשק במסגרת סכסוכים שמסלימים (כלי נשק ותחמושת הנחשבים לנשק חם ולרבות כלי נשק קרים כגון, סכין, אולר וכו‘), החלו בתי המשפט להחמיר עם נאשמים המורשעים בעבירות נשק, מתוך מדיניות ברורה ורצון להעביר מסר נחוש ונחרץ בדבר החומרה הרבה שבה נתפסים מעשים אלו, ועל מנת לשרש את התופעה ולסייע למחוקק ולרשויות אכיפת החוק להתמודד עם גל האלימות השוטף את המדינה, כך למשל, ב–פסק הדין שניתן בערעור פלילי ע“פ 6941/01 מציין בית המשפט העליון, כי עליו לתת משקל הולם לאינטרס הציבורי, ולפסוק עונשים מרתיעים למבצעי עבירות נשק, כדי להביא לידי ביטוי את כוונת המחוקק.

עם זאת, המציאות מוכיחה כי בית המשפט פוסק עונשים לפי מכלול נסיבות המקרה, ולא בהכרח יפסוק מאסר בפועל. בעבירות החזקת נשק העונש הממוצע עומד כיום על 10 חודשי מאסר לנאשמים ללא עבר פלילי, ובעבירות סחר בנשק עונש המאסר הממוצע הינו כשנתיים. אך כאמור כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של התיק לקולא או לחומרא (בין היתר, מיהות הנאשם ונסיבות ביצוע המעשה).

הרשעה בעבירת החזקת נשק – חשוב לדעת

חשוב להדגיש, כי מקום שנמצא בו נשק, רואים במחזיק המקום כמחזיק הנשק, כל עוד לא הוכח אחרת. לפיכך יוצא, כי כדי להאשים אדם בעבירת החזקת נשק די בכך שהנשק ימצא בשטח או מקום המוחזק על ידו, ועל מחזיק המקום הנטל להוכיח שלא היה מודע לכך שהנשק נמצא שם. בענין זה ייבחן בית המשפט בין היתר את טיב המקום, הנגישות אליו ועד כמה יכול המחזיק להגביל ולשלוט במתרחש שם

עוד חשוב לדעת, כי החוק מאפשר להאשים מספר אנשים בהחזקת נשק באמצעות מונח הנקרא החזקה קונסטרוקטיבית, כלומר במצב שניתן לקבוע כי לנאשמים הייתה שליטה בגורלו של הנשק למרות העובדה שלא היה בחזקתם או על גופם, או שנתנו את הסכמתם כי אדם אחר יחזיק בנשק עבורם בקרבתם.

ענין זה נדון בהרחבה בפסק דין ע“פ 9631/09, שניתן בעניינו של עמיר מולנר, בו התיר בית המשפט העליון את הרשעתו של מולנר ואחרים בבית המשפט המחוזי בקבלו טענה משפטית זו.

חשיבות הייעוץ והליווי המשפט על ידי עורך דין פלילי

כאשר אדם מזומן לחקירה בגין חשד לביצועה של עבירת נשק, ואף בשלב שבו הוא מתמודד עם כתב אישום, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי.

עבירות נשק הינן עבירות שמערכת אכיפת החוק בישראל מתייחסת אליהן בחומרה רבה ובשל כך מושתים בגינן עונשים חמורים

ניתוח נכון של השתלשלות העניינים, חלקו הספציפי של החשוד/הנאשם במיוחס, וכן היבטים כמו התנהלות המשטרה באירוע, עשויים להשפיע על התפתחות התיק מקצה לקצה. לעיתים עד כדי הימנעות מהגשת כתב אישום או ביטול כתב אישום שהוגש. לא אחת, בהתנהלות סדורה יוכל עורך דין פלילי מנוסה הבקיא בתחום, לפעול ע“מ להמיר את העבירה המיוחסת לעבירות פחותה.

לתיאום פגישה או להתייעצות ניתן ליצור עימנו קשר.

משרד : 058-6090000, דואר אלקטרוני : office@beim-law.co.il