בטיחות בעבודה עם פיגומים – אחריות פלילית

 

כיצד לפעול על מנת לצמצם את החשיפה הפלילית בעבודה עם פיגומים

מדי שנה אנו שומעים על תאונות עבודה. לדאבון לב, תאונות אלה מסתיימות בפגיעה בגופם או קיפוח חייהם של העובדים. אחת הסיבות לכך היא רשלנות מצד בעלי התפקידים באתר, עליהם הטיל המחוקק חובות.

במסגרת עבודות הבניה נעשה שימוש רב בפיגומים מסוגים שונים: “פיגום זקפים”, “פיגום עצמאי”, “פיגום תלוי” ו”פיגומים אחרים”, עליהם נרחיב בהמשך. במאמר זה נתמקד בפיגום מסוג “פיגום ממוכן” בשל תכיפות השימוש בו במסגרת עבודות בניה, ובין היתר נעמוד על הדרישות והתנאים להפעלתו וכן בתפקידם ואחריותם של בעלי התפקידים השונים בכל הנוגע לפיגומים.

על מנת להביא לצמצום התרחשותן של תאונות עבודה, ועל מנת לוודא שיהיו גורמים אחראים בעלי ידע מתאים לעשות שימוש בפיגומים בעבודות בניה, התקין המחוקק בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ”ח-1988 (להלן: “תקנות הבטיחות בעבודות בניה”) פרק ספציפי העוסק בכל הקשור לפיגומים. גם בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס”ז-2007 (להלן: “תקנות הבטיחות בעבודה בגובה“), התקין המחוקק תקנה הנוגעת לעבודה בגובה עם פיגומים, ואף עסק בהגדרותיו של פיגום.

הפרת החובות המנויות בתקנות העוסקות בפיגומים עלולה להוביל לפתיחת הליך פלילי בתחום הבטיחות בעבודה, ועשוי, לא אחת, להוביל להטלת אחריות פלילית על מבצע הבניה. זאת ועוד, על החברה ונושאי המשרה בה, להיות מודעים לסיכון לחשיפתם להליך פלילי, שכן בחלק לא מובטל מהמקרים, ובפרט כאשר מדובר בתאונה קשה, שהסתיימה בפציעה או חלילה במוות של עובד, הם חשופים להטלת אחריות פלילית אשר תתבטא בהרשעה פלילית לצד ענישה כספית.

בטרם נפנה לבחון את מדיניות הענישה הנהוגה בפסקי דינם של בתי המשפט השונים, נסקור בתמציתיות את סוגי הפיגומים, התנאים להפעלתם, בעלי התפקידים הרלוונטיים, תחומי אחריותם וחובותיהם.

 

סוגי פיגומים:

בתקנות הבטיחות בעבודות בניה הטיל המחוקק על מבצע הבניה חובה להתקין פיגומים במידה ואי אפשר לבצע את עבודות הבניה בביטחון בעמידה על הקרקע או על גבי משטח עבודה באופן יציב ובטוח (תקנה 16). את התקנת הפיגומים יש לבצע בהתאם לדרישות התקן הישראלי 1139.

את ההגדרה לפיגום באופן כללי התקין המחוקק בשנת 2007, בהגדרות בתקנות הבטיחות בגובה – מתקן זמני על הקרקע, על מבנה או מחובר למבנה, אשר ממנו מתבצעת עבודה או מוחזק עליו ציוד.

“פיגום זקפים” – זהו הפיגום המוכר והנפוץ ביותר. פיגום זה מורכב משני טורי זקפים מעץ או מתכת, ועליהם משטחי עבודה.

בתקנה 17 לתקנות הבטיחות בעבודות בניה, קבע המחוקק בנוגע לפיגום זקפים העולה על 6 מטרים, כי אין להתקין או לפרק ללא השגחה ישירה של בונה מקצועי לפיגומים.

“פיגום עצמאי” – פיגום העומד בכוחות עצמו, מהווה יחידה עצמאית, אשר אינה נתמכת על מבנה קיים.

“פיגום שלוח” – זהו פיגום הבנוי ממשטח עבודה המעוגן למבנה ובולט ממנו.

“פיגום זיזי” – משטח עבודה המונח על גבי זיזים המחוברים לגוף המבנה.

“פיגום חמורי” – זהו פיגום יחסית קטן, המורכב ממשטח עבודה הנתמך באמצעות סמוכות חמורים ממתכת או עץ.

 

אחריות מנהל העבודה בנוגע להקמת פיגומים:

המחוקק הטיל על מנהל העבודה אחריות רבה בכל הנוגע להקמת פיגומים, בתקנות הבטיחות בעבודות בניה, על מנת למנוע תאונות עבודה אשר עלולות להוביל לקיפוח חיי אדם. ראשית, עפ”י תקנה 19 – על מנהל העבודה החובה לוודא כי החומרים המיועדים להקמת הפיגום הם החומרים המתאימים. שנית, עפ”י תקנה 20 – מוטלת על מנהל העבודה חובת בידוק הפיגום. במהלך הבדיקה עליו לבדוק את יציבות הפיגום והתאמתו למטה שלה נועד. את הבדיקה יש לבצע במספר מועדים:

1. עם התקנתו הראשונית באתר הבניה.
2. לפני שנעשה בו כל שימוש.
3. לאחר שנעשה בו שימוש:

א. פעם בשבוע
ב. לאחר כל הפסקת עבודה בת 3 ימים או יותר
ג. לאחר כל הפסקת עבודה בת יום או יותר, שנגרמה בשל גשם או רוח

את תוצאות הבדיקה ירשום מנהל העבודה בפנקס הכללי, ויוודא כי מבצע הבניה מודע לכך.

חובות אלו נוגעות לכל הפיגומים בלי יוצא מן הכלל (אך המחוקק קבע תקנות נוספות המטילות אחריות על מבצע הבניה בכל הנוגע לפיגום ממוכן, עליהן נרחיב בהמשך המאמר). יש לציין כי חובות אלו מוטלות על מנהל העבודה, ואולם במקרה ולא מונה מנהל עבודה, מוטלות חובות אלה על מבצע הבניה (להרחבה בנושא זה ניתן לעיין במאמר שכותרתו, “עבודות בניה – מנהל עבודה, תפקידו, תחומי אחריו והחשיפה להליך פלילי במקרה של אי מינוי”).

“פיגום ממוכן” – הגדרה ודרישות מיוחדות:

בתקנות הבטיחות בעבודה בגובה, בסעיף ההגדרות, קבע המחוקק מהו פיגום ממוכן – פיגום אשר בעזרת כוח מכני, חשמלי או הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, למעט בימה מתרוממת.

עוד בסעיף הגדרות זה נתן המחוקק הגדרה ל”פיגום תורן ממוכן” ו”פיגום תלוי ממוכן”, שני סוגים של פיגומים ממוכנים.

על מנת לבצע עבודות בניה בעזרת פיגום ממוכן, קבע המחוקק בתקנה 45 לתקנות הבטיחות בעבודות בניה את חובת הרישום, אשר מוטלת על מבצע הבניה. תקנה זו קובעת כי על מבצע הבניה להחזיק בשני אישורים על מנת להתקין ולהפעיל את פיגום ממוכן:

1. אישור מהיצרן המעיד על דגם הפיגום הממוכן.
2. תעודה מהמפקח הראשי כי דגם הפיגום נרשם בפנקס דגמי הפיגומים הממוכנים. את אישורים אלו יש לצרף לפנקס הכללי.

בנוסף לכך, על מבצע הבניה מוטלת חובה נוספת בתקנה 50 לתקנות הבטיחות בעבודות בניה, והיא לוודא כי בודק מוסמך ערך בדיקה בפיגום הממוכן במספר מועדים:

1. לאחר הקמתו ולפני הפעלתו.
2. לאחר כל שינוי במבנהו או תיקון יסודי.
3. אחת לשישה חודשים.

ללא אישורים אלו ובדיקת הבודק המוסמך, לא ניתן להתקין ולהפעיל את הפיגומים הממוכנים. כל חריגה הינה הפרה של תקנות הבטיחות בעבודה.

 

העתקת פיגומים ממוכנים:

בתקנה 53 לתקנות הבטיחות בעבודות בניה, הטיל המחוקק אחריות נוספת על מבצע הבניה ומנהל העבודה בכל הנוגע להעתקת פיגום ממוכן בתוך אתר הבניה, ממבנה אחד למבנה אחר. ראשית, על מבצע הבניה החובה לבצע את ההעתקה עפ”י תכנית או עפ”י מפרט יצרן, ובו פירוט אופן העתקת הפיגום. שנית, חלה חובה על מנהל העבודה לוודא כי העתקת הפיגום תתבצע בהתאם לכך.

הפרת החובות על-ידי בעלי התפקידים – השלכות ומדיניות הענישה הנוהגת בבתי המשפט:

פקודת הבטיחות קובעת, כי הפרת אחת החובות שהוזכרו לעיל היא עבירה פלילית אשר העונש בגינה הוא מאסר או קנס כספי, ובמקרה והעבירה הייתה עשויה לגרום מוות או חבלה בגוף, ישנו עונש חמור יותר, והוא עד שנת מאסר או כפל הקנס.

במקרים בהם התרחשה תאונת עבודה על רקע הפרה של דיני הבטיחות בעבודה, וזו הסתיימה בפציעה חמורה של העובד או חלילה מוות, על חברת הבניה ובעלי התפקידים בה להיות מודעים לסיכון לחשיפתם לאחריות פלילית רחבה וחמורה יותר (מעבר לזו שעניינה הפרה של דיני הבטיחות בעבודה) בגין התרחשותה של התוצאה הקטלנית (פציעה חמורה או מוות של עובד), בדמות ייחוסן של עבירות כגון, הריגה, גרם מוות ברשלנות, ומעשה פזיזות ורשלנות וזאת משום שמתוקף תפקידם בחברה, הם אחראים על שלומם ובטיחותם של העובדים, וכפועל יוצא לפקח ולוודא שפעילותם מתנהלת בהתאם לנוהלי ודיני הבטיחות.

כך למשל, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2003, את ערעורם על הכרעת הגין וחומרת העונש של המורשעים בעבירת גרם מוות ברשלנות. עקב ליקויי הבטיחות, התאפשר נדנוד הפיגום אשר הוביל לנפילת המנוח ולמותו. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום.

על חברת “לוגסי תעשיות מתכת בע”מ”, אשר הייתה יצרנית הפיגום וחברת “יוסי שיקר בע”מ”, אשר שימשה כקבלנית משנה שהעסיקה את המנוח – גזר בית המשפט לצד הרשעתם בפלילים בעבירות המצוינות גם קנס כספי בסך 40,000 ₪ לכל אחת.

בית המשפט הרשיע את מנהלי החברות בעבירת גרם מוות ברשלנות ובצד הרשעתם הטיל עליהם (כל אחד בנפרד) 9 חודשי מאסר על תנאי, וכן קנס כספי בסך 20,000 ₪.

על המהנדס שעבד עבור חברת לוגסי, מנהל העבודה ובודק הפיגומים המוסמך אשר לא ביצע את הבדיקה באופן יסודי ולא הבחין במהלך ביקורו במצבו הבלתי בטיחותי של הפיגום, הטיל בית המשפט בצד הרשעתם בעבירת גרם מוות ברשלנות עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, וכן קנס כספי בסך 15,000 ₪. (ע”פ (חי’) 2244/01 לוגסי תעשיות מתכת בע”מ נ’ מדינת ישראל).

במקרה נוסף, הרשיע בית משפט השלום את הנאשמים, בעבירת גרם מוות ברשלנות, בגין התנהגות רשלנית אשר הובילה להתמוטטות הפיגום ומוות של המנוח ושניים נוספים. בית המשפט הרשיע את חברת הבניה “סולל בונה בנין ותשתיות בע”מ” ואת העובד שלה ששימש כבונה פיגומים, בהפרת תקנות הבטיחות, בכך שלא התייחסו להוראות היצרן, ולא דאגו לבטיחות הפיגום. בית המשפט גזר על החברה לצד הרשעה בפלילים, קנס כספי בסך 67,300 ₪, ועל העובד (בונה הפיגום) 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. על מנהל העבודה ובודק הפיגומים המוסמך, אשר אישר את השימוש בפיגום ללא קיום הוראות היצרן, גזר בית המשפט על כל אחד בנפרד 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, ובנוסף גזר על בודק הפיגומים המוסמך 400 שעות של”צ. (ת”פ (קריות) 1100/03 מדינת ישראל נ’ סולל בונה בנין ותשתיות בע”מ“).

 

סיכום:

כאשר מתרחשת תאונת עבודה, עשויים נושאי משרה, מנהלים ובעלי התפקידים הרלוונטיים בחברה למצוא עצמם על ספסל הנאשמים, ובמקרים חמורים אף להתמודד עם ענישה הכוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

היות שמדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין, במקרה של התרחשות תאונת עבודה חשוב לפנות בהקדם ולקבל ייעוץ וליווי משפטי לחברה, נושאי המשרה בה, על ידי עורך דין המתמחה הן בסוגיות של בטיחות בעבודה והחקיקה העניפה בתחום, והן במשפט הפלילי. האחריות הפלילית של נושאי משרה בתחום תאונות העבודה בכלל ובענף הבניה בפרט, היא שדה משפטי מורכב המחייב התמחות בתחום לצד מקצועיות ומיומנות.

על עו”ד פלילי המלווה חברה ונושאי משרה בחקירה פלילית ומייצגם בבית המשפט במקרה שבו מתקבלת החלטה להגיש כתב אישום – להיות בעל בקיאות ומומחיות בדין הפלילי הכללי.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות על חוק העונשין או פקודת הבטיחות בעבודה ? משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים.

משרדנו מתמחה במשפט פלילי ובעבירות רשלנות והפרות בתחום הבטיחות בעבודה. המשרד מלווה את לקוחותיו באופן שוטף וצמוד בכל שלבי ההליך הפלילי: החל מייעוץ בשלב הראשוני של הליכי החקירה ביחידה החוקרת, וייצוג בהליכי המעצר והשימוע עובר להגשת כתב אישום, וכלה בניהול ההליך הפלילי בבתי משפט.

בנוסף מעניק עו”ד ביים ייעוץ מקדמי ומונע וכן חוות דעת משפטיות במטרה להביא לצמצום החשיפה הפלילית של החברה, מנהלים ונושאי המשרה.

 יזם, מבצע בניה, מנהל פרוייקט, מנהל עבודה, קבלן, נדע ללוות אותך באופן שוטף ולשמור על זכויותיך ואינטרסיך, ולהבטיח כי תזכה להליך הוגן

במידה ונחשדת בעבירה בתחום הבטיחות בעבודה, או שהתרחשה תאונת עבודה בפרויקט שבו אתה מעורב , פנה בהקדם להיוועצות עם משרד עו”ד פלילי המתמחה בתחום, אשר יוכל ללוותך להעניק לך ייעוץ ולצמצם את החשיפה להליך פלילי – להתייעצות עימנו ניתן ליצור עימנו קשר בטלפון, 058-6090000, או בדוא”ל office@beim-law.co.il (במקרה חירום בנייד 050-6464646), ניתן להשאיר פרטים וניצור עימך קשר. סודיות מלאה מובטחת.