בטיחות בעבודה : עגורנים/ מנופים – אחריות פלילית

החשיפה לסיכון פלילי בעבודות עם עגורנים ומנופים

בשנים האחרונות ניתן לראות מגמת עלייה במספר תאונות העבודה אשר מתרחשות במסגרת עבודות בניה. לדאבון לב, לא אחת מסתיימות תאונות אלה בפציעות קשות של העובדים ואף במוות.

במסגרת עבודות הבניה נעשה שימוש רב בעגורנים מסוגים שונים: “עגורן נייד”, “עגורן גשר עילי”, “עגורן שער”, “עגורן להץעמסה עצמית” ו”עגורן צריח” שבו יתמקד מאמר זה, מכיוון שסוגי עגורנים אלו הם הנפוצים ביותר באתרי בניה, כאשר השימוש והתנאים להפעלתם מותנית בנוכחות שני בעלי תפקידים (בנוסף למנהל העבודה) באתר: עגורנאי ואתת/ עניבן. מאמר זה יעסוק בתפקידהם, הסמכתם ותחומי אחריותם.
על מנת להביא לצמצום התרחשותן של תאונות עבודה, ועל מנת לוודא שיהיו גורמים אחראים, שלהם הידע וההכשרה המתאימים על מנת לעשות שימוש בעגורנים בעבודות בניה, התקין המחוקק תקנות בטיחות בעבודה ספציפיות לעגורנאים ואתתים (תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992 (להלן: “תקנות עגורנאים ואתתים”)), הקובעות בין היתר תנאים להסמכת עגורנאים ואתתים, ואף תקנות בטיחות ספציפיות לעגורני צריח (תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ”ז-1966 (להלן: “תקנות עגורני צריח”)).

הפרת החובות המנויות בתקנות העוסקות בתפעול עגורנים עלולה להוביל לפתיחת הליך פלילי בתחום הבטיחות בעבודה, ועשוי, לא אחת, להוביל להטלת אחריות פלילית על מבצע הבניה. זאת ועוד, על החברה ונושאי המשרה בה, להיות מודעים לסיכון לחשיפתם להליך פלילי, שכן בחלק לא מובטל מהמקרים, ובפרט כאשר מדובר בתאונה קשה, שהסתיימה בפציעה או חלילה במוות של עובד, הם חשופים להטלת אחריות פלילית אשר תתבטא בהרשעה פלילית לצד ענישה כספית.
בטרם נפנה לבחון את מדיניות הענישה הנהוגה בפסקי דינם של בתי המשפט השונים, נסקור בתמציתיות את הדרישות להפעלת עגורנים, הגדרותיהם של בעלי התפקידים הרלוונטיים, תחומי אחריותם, חובותיהם והנדרש לשם הסמכתם.

הוראות לגבי עגורני צריח

על מנת לבצע עבודות בניה בעזרת עגורן צריח, קבע המחוקק בתקנה 6 לתקנות עגורני צריח את חובת הרישום, אשר מוטלת על מבצע הבניה. תקנה זו קובעת כי על מבצע הבניה להחזיק בשני אישורים על מנת להקים ולהפעיל את העגורן:

1. אישור מהיצרן המעיד על דגם העגורן

2. תעודה מהמפקח הראשי כי דגם העגורן נרשם בפנקס דגמי העגורנים. את אישורים אלו יש לצרף לפנקס העגורן.

בנוסף לכך, על מבצע הבניה מוטלת חובה נוספת בתקנה 86 לתקנות עגורני צריח, והיא לוודא כי בודק מוסמך ערך בדיקה בעגורן במספר מועדים:

1. לאחר הקמתו ולפני הפעלתו

2. לאחר כל שינוי במבנהו או תיקון יסודי

3. אחת לשישה חודשים

ללא אישורים אלו ובדיקת הבודק המוסמך, לא ניתן להפעיל את עגורני הצריח. כל חריגה הינה הפרה של תקנות הבטיחות בעבודה.

מהו “עגורנאי מוסמך”?

תפקידו של העגורנאי הוא להפעיל, לבדוק, לחזק ולנקות את העגורנים. על מנת להיות עגורנאי מוסמך, בעל תעודת הסמכה תקפה, אשר יכול להפעיל עגורן, תקנות העגורנאים והאתתים קובעות מספר תנאים מצטברים (תקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992):

1. מלאו לו 18 שנים.

2. עבד במשך חודשיים או שבועיים רצופים (תלוי בסוג העגורן), בהדרכתו והשגחתו של עגורנאי מוסמך

3. נבדק בדיקה רפואית בידי רופא מורשה, לא יותר מ-12 חודשים לפני בקשת ההסמכה, ונמצא מתאים להיות עגורנאי

4. עמד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי מוכר בידי מפקח העבודה הראשי

אחריות וחובות העגורנאי על מנת לשמור על הבטיחות לאורך עבודתו עם העגורן:

המחוקק קבע בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות הנלוות לה, מספר חובות שעליו לבצע לפני, במהלך ובסיום השימוש בעגורן, על מנת למנוע תאונות עבודה אשר עלולות להוביל לקיפוח חיי אדם:

לפני הפעלת העגורן:

 – לגדר כל חלק בולט בעגורן

– לבצע בדיקה כוללת של הכבלים

– לוודא כי הזרוע המחוברת לעגורן מתאימה למטען המורם

– לוודא כי האונקל תקין, מה העומס המרבי המותר ושיש לשונית אבטחה

– לוודא כי מחוון העומס תקין

– לוודא את תקינות הגובלים

במהלך הפעלת העגורן:

– להיות עגורנאי מוסמך בעל רישיון בתוקף
– בעת שפועל העגורן אין לבצע כניסה, יציאה או טיפוס עליו
– לפעול על-פי סימני האתת המוסמך
– לדעת את משקל המטען המונף
– אסורה קשירת מטען מאולתרת
– במקרה של תקלה או חשש לתקלה בעגורן או באחד מחלקיו יש להפסיק את העבודה באופן מידי
– במקרה של רוחות חזקות/ ראות לקויה/ חשש מסערה, יש להפסיק את העבודה באופן מידי
– אין לנסוע עם מטען תלוי
– ניתוק מערכת העגורן בעת יציאה מהתא

בסיום הפעלת העגורן: 

ניתן לראות בחקיקה את החשיבות הרבה אשר מקנה המחוקק להסמכתו של העגורנאי, על מנת לוודא שיוכל לבצע את חובותיו עפ”י המיומנות שרכש. קיום חובות אלו מטרתן להפחית את הסיכויים לתאונות עבודה בשל שימוש לקוי בעגורנים

– הורדת המשא והחזרת הוו
– השארת העגורן במקום מוגן ובטוח
– השארת הזרוע חופשית

מהו “אתת מוסמך”? 

האתת מסייע לעגורנאי ע”י סימון והנחייה באמצעות קול או סימני ידיים מוסכמים, בנוגע להעברת מטען במצבים בהם אין לעגורנאי קשר עין עם המטען. על מנת להיות אתת מוסמך, בעל הסמכה תקפה, תקנות העגורנאים והאתתים קובעים מספר תנאים מצטברים (תקנה 10 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992):

1. מלאו לו 18 שנים

2. עבד במשך שבועיים בהשגחת אתת מוסמך

3. נבדק בדיקה רפואית בידי רופא מורשה, לא יותר מ-12 חודשים לפני בקשת ההסמכה, ונמצא מתאים להיות אתת

4. סיים בהצלחה קורס להכשרת אתתים

בתקנה 51 לתקנות עגורני צריח, קבע המחוקק כי את העמסת המטען יעשה עניבן אשר הודרך ואומן בשיטות לקשירת מטענים ותלייתם באנקול העגורן, בנוסף עליו להיות אתת מוסמך.

אחריות וחובות מנהל העבודה על מנת לשמור על הבטיחות בכל הנוגע לעבודה עם עגורן: 

בתקנה 3 לתקנות עגורני צריח, קבע המחוקק כי קיום ההוראות בכל הנוגע לביצוע עבודה עם עגורן מוטלת על מנהל העבודה. עוד קבע המחוקק בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות הנלוות לה מספר חובות שעליו לבצע לפני, במהלך ובסיום השימוש בעגורן, על מנת למגר תאונות עבודה אשר עלולות להוביל לקיפוח חיי אדם:

– לוודא כי העגורנאי והאתת אכן מוסמכים.

– לוודא כי במהלך העבודה העגורנאי, האתת/ העניבן שומרים על כללי העבודה.

– לוודא כי בזמן הפעלת העגורן רק העגורנאי המוסמך נמצא עליו.

– לשים לב כי עבודת העגורנאי על העגורן אינה מסכנת חיי אדם אחרים באתר הבניה.

למעשה לאורך כל עבודת הבניה עם העגורן על מנהל הבניה לוודא כי בעלי התפקידים הם אכן מוסמכים לכך על פי החוק, ופועלים על פי ההוראות הבטיחות שקבע המחוקק.

הפרת החובות על-ידי בעלי התפקידים – השלכות ומדיניות הענישה הנוהגת בבתי המשפט: 

פקודת הבטיחות קובעת, כי הפרת אחת החובות שהוזכרו לעיל היא עבירה פלילית אשר העונש בגינה הוא מאסר או קנס כספי, ובמקרה והעבירה הייתה עשויה לגרום מוות או חבלה בגוף, ישנו עונש חמור יותר, והוא עד שנת מאסר או כפל הקנס.

כפי שנראה בהמשך, כאשר מדובר בתאונה קטלנית שהסתיימה בפציעה או במוות, לצד חשיפת החברה, נושאי המשרה בה ובעלי התפקיד הרלוונטי להעמדה לדין בגין הפרה של דיני הבטיחות בעבודה, הם עשויים אף לעמוד לדין גם בגין עבירת המתה (הריגה או גרם מוות ברשלנות במקרה של תאונה שהסתיימה במות העובד) ובמקרה של פציעה, עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות, והענישה בגין עבירות אלו ועשויות להסתיים בעונשי מאסר לריצוי מאחרי סורג ובריח, לצד קנס ופיצוי כספי.

כך למשל, בדצמבר 2017, הרשיע בית הדין האזורי לעבודה את חברת “עין עירון בע”מ” ואת מפעיל העגורן בגין הפרה של תקנות הבטיחות בעבודה, מכיוון שהופעל באתר עגורן ע”י עובד שלא היה עגורנאי מוסמך. יש לציים, כי במקרה זה דובר בהפרת התקנות מבלי שהתרחשה תאונות עבודה. בית הדין גזר על החברה ועל העגורנאי, כל אחד בנפרד, קנס פלילי של 14,600 ₪, וכן התחייבות להימנע מעבירה במשך 3 שנים בגובה הקנס המקסימלי, 29,200 ₪.בע“מ

מקרה זה הוא דוגמא להליך פלילי שננקט כלפי חברה ובעל תפקיד בה, מבלי שהתרחשה תאונה קטלנית שהובילה לפציעה חמורה או מוות.

ואולם במקרים בהם התרחשה תאונת עבודה על רקע הפרה של דיני הבטיחות בעבודה, וזו הסתיימה בפציעה חמורה של העובד או חלילה מוות, על חברת הבניה ובעלי התפקידים בה להיות מודעים לסיכון לחשיפתם לאחריות פלילית רחבה וחמורה יותר (מעבר לזו שעניינה הפרה של דיני הבטיחות בעבודה) בגין התרחשותה של התוצאה הקטלנית (פציעה חמורה או מוות של עובד), בדמות ייחוסן של עבירות כגון, הריגה, גרם מוות ברשלנות, ומעשה פזיזות ורשלנות וזאת משום שמתוקף תפקידם בחברה, הם אחראים על שלומם ובטיחותם של העובדים, וכפועל יוצא לפקח ולוודא שפעילותם מתנהלת בהתאם לנוהלי ודיני הבטיחות.

כך למשל, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2006, את ערעורו של מנהל מפעל “אשטרום אשדוד בע”מ”, על הרשעתו בעבירת גרם מות ברשלנות, בגין כך שבחר להעסיק עניבנים/ אתתים לא מוסמכים. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט השלום  אשר גזר על המערער 9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וקנס בסך 10,000 ₪. בהחלטתו הדגיש ביהמ”ש כי במקרים מסוג זה, ברגיל, נטיל עונש מאסר בפועל לריצוי ממש מאחורי סורג ובריח וזאת על מנת להגן על קדושת החיים. במקרה זה, נמנע בית המשפט ממצוי הדין עם המערער, בשל נסיבות חריגות שהתקיימו, בדמות חלוף זמן ממשי של 5 שנים מאז התרחשותה של התאונה. (ע”פ (ב”ש) 7304/03 זנו יוסף נ’ מ”י).

במקרה נוסף, הרשיע בית משפט השלום בנובמבר 2009, את בעליה של חברת א.נ.מ.ר, בעבירת גרם מוות ברשלנות, בגין התנהגות רשלנית אשר כללה בין היתר, חוסר בדיקה כי העניבן מוסמך. במסגרת הסדר הטיעון גזר ביהמ”ש על בעליה של החברה: 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצויים בסך 30,000 ₪ למשפחת המנוח. בנוסף, הרשיע ביהמ”ש גם את מנהל העבודה בעבירת גרם מוות ברשלנות, בשל הפרתו של תקנות הבטיחות בעבודה. במסגרת הסדר הטיעון גזר ביהמ”ש על מנהל העבודה: 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצויים בסך 30,000 ₪ למשפחת המנוח. (ת”פ (רח’) 1854/08 מדינת ישראל נ’ יובל חכשורי).

לסיכום

כאשר מתרחשת תאונת עבודה, עשויים נושאי משרה, מנהלים ובעלי התפקידים הרלוונטיים בחברה למצוא עצמם על ספסל הנאשמים, ובמקרים חמורים אף להתמודד עם ענישה הכוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

היות שמדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין, במקרה של התרחשות תאונת עבודה חשוב לפנות בהקדם ולקבל ייעוץ וליווי משפטי לחברה, נושאי המשרה בה, על ידי עורך דין המתמחה הן בסוגיות של בטיחות בעבודה והחקיקה העניפה בתחום, והן במשפט הפלילי. האחריות הפלילית של נושאי משרה בתחום תאונות העבודה בכלל ובענף הבניה בפרט, היא שדה משפטי מורכב המחייב התמחות בתחום לצד מקצועיות ומיומנות.

על עו”ד פלילי המלווה חברה ונושאי משרה בחקירה פלילית ומייצגם בבית המשפט במקרה שבו מתקבלת החלטה להגיש כתב אישום – להיות בעל בקיאות ומומחיות בדין הפלילי הכללי.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות על חוק העונשין או פקודת הבטיחות בעבודה ? משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים.

משרדנו מתמחה במשפט פלילי ובעבירות רשלנות והפרות בתחום הבטיחות בעבודה. המשרד מלווה את לקוחותיו באופן שוטף וצמוד בכל שלבי ההליך הפלילי: החל מייעוץ בשלב הראשוני של הליכי החקירה ביחידה החוקרת, וייצוג בהליכי המעצר והשימוע עובר להגשת כתב אישום, וכלה בניהול ההליך הפלילי בבתי משפט.

בנוסף מעניק עו”ד ביים ייעוץ מקדמי ומונע וכן חוות דעת משפטיות במטרה להביא לצמצום החשיפה הפלילית של החברה, מנהלים ונושאי המשרה.  

יזם, מבצע בניה, מנהל פרוייקט, מנהל עבודה, קבלן, נדע ללוות אותך באופן שוטף ולשמור על זכויותיך ואינטרסיך, ולהבטיח כי תזכה להליך הוגן

במידה ונחשדת בעבירה בתחום הבטיחות בעבודה, או שהתרחשה תאונת עבודה בפרויקט שבו אתה מעורב , פנה בהקדם להיוועצות עם משרד עו”ד פלילי המתמחה בתחום, אשר יוכל ללוותך להעניק לך ייעוץ ולפעול לצמצום החשיפה הפלילית – להתייעצות עימנו ניתן ליצור עימנו קשר בטלפון, 058-6090000, או בדוא”ל office@beim-law.co.il (במקרה חירום בנייד 050-6464646), ניתן להשאיר פרטים וניצור עימך קשר. סודיות מלאה מובטחת.